קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ג׳:ב׳

3 גמ' תרוק. דרקיקה מעכבת והיינו כר"א דמתני' חלצה אבל לא קראה. או שחלצה וקראה אבל לא רקקה חליצתה פסולה:

4 עוד היא כר"א. אף זו כר"א דמתני' אתיא דר"א סובר אף קריאה מעכבת:

5 ה"ג דברי חכמים אמר ר' בא בשם ר"י ור"ז מטי בה. לאמרה בשם רב דחכמים פליגי אר"א ור"ע דמתני' וסברי חליצה ורקיקה מעכבין החליצה אבל לא הקריאה:

6 הקדימה רקיקה לחליצה. למ"ד רקיקה מעכבא מי בעינן שתחזור ותרוק לאחר החליצה כסדר שהן כתובין במקרא או דלמא אין הסדר מעכב:

7 אמר ליה כמי שהן על הסדר. דסדרא לא מעכבא ואינה צריכה רקיקה אחרת:

8 ה"ג קידש בנופו של סופין. וה"פ עוד שאל ר' בא מר' אימי המקדש אשה בענף מאילן תאנה ובענף מחוברים סופי תאנים והן תאנים רעות שאינן נגמרין באילן עד סוף הקיץ מבעיא ליה מי אמרינן כיון דתאנים רעות הן בעינן שיהא בענף שוה פרוטה דמסתמא דעתה אענף ולא אתאנים או דלמא אפ"ה דעתה אתאנים אם יש בהן שוה פרוטה מקודשת:

9 ה"ג א"ל בתאנים שבו קידש:

10 מהו לפתוח. ועוד זאת שאלו מהו לפתוח חלון מצרית והוא חלון קטן שאין ראשו של אדם נכנס לתוכו:

11 לחצר השותפין. לחצר שיש לו בו שותפות:

12 למעלה מד' אמות. מקרקע הבית יכול השותף למחות ולעכב או לא:

13 א"ל כן. אנו אומרים דמותר לפתוח דאין שכנו יכול לסתום אויר העולם בפניו וחלון קטן כזה לא נעשה אלא לאוירו:

14 כן אמר. בלשון הזה אמר ר' אימי:

15 מאן דבעי. מי שרוצה לעשות ביתו כמין שובך שיש בו חלונות למעלה וכי אין שומעין לו אף זה כיוצא בו ואינו יכול למחות: